16/8 – את הבוקר אנו מקדישים לדיונות החול של חופי אורגון. נסענו לחניון הנקרא Ell Creek, שם הדיונות נושקות לחניון וניתן ישר לטפס עליהן. השתוללנו על הדיונות במשך כמה שעות, כאשר אנו עולים ויורדים בריצה תוך כדי שירת "ההמנון" "תן לשים ת'ראש על דיונה, תן למוזות קצת לרעום, תן לנוח על כל שעל, תן את הכבוד לצה"ל...". אין כמו לרוץ יחפים על דיונות חול בתוליות ולחוש את החול הרך על כפות הרגליים. מזג האוויר גם היה נהדר והשמש חיממה את דיונות החול, ואנו היינו לבדנו לגמרי בשטח.
המשך הנסיעה על כביש 101 לאורך החופים, עם עצירות לתצפיות נהדרות על האוקיינוס בעיר Bandonוב – Cape Blanco, שהיא הנקודה המערבית ביותר בחופים. כך חילקנו נסיעה של כארבע שעות למספר מקטעים והעברנו אותה בכיף. פשוט לקנא באנשים שגרים בבתים המפוארים על החוף ונושמים אוויר אוקיינוס צלול. מצד שני, אם כך נראה הקיץ שלהם מבחינת טמפרטורה בכלל וטמפרטורה של הים בפרט, אזי אני מעדיף את רצועת החוף שלנו...
לחניון שלנו ב – Harris Beach ליד העיירה Brookings הגענו בשעות אחה"צ, והפתענו לטובה מאיכותו של החניון. בערב צעדנו לאמפי הצמוד לאתר שלנו על מנת ללמוד על יונק הדבש. סרט טבע מדהים על ציפור זו סגר לנו יום נפלא.
17/8 – יום מנוחה בחניון. מתחילים בתוכנית לריינג'רים צעירים, בה שני ורועי למדו על הסביבה, על הצומח, מה מותר ומה אסור לאכול, על העצים ביער, בעלי החיים ועוד. הם קיבלו חוברות עבודה על מנת לזכות בתג של ריינג'ר צעיר. לאחר מכן ירדנו לחוף הים היפיפייה הזרוע בעשרות איים קטנטנים לצפות בגלים ובבעלי החיים הזעירים שבין הסלעים, וכמובן לבנות ארמון בחול. בערב צעדנו שוב לאמפי לסרט על המדבריות בעולם. לפני הסרט היה טקס קצר בו הוענקו תגי הריינג'ר הצעיר לכל הילדים שמילאו את המשימות, וכמובן שרועי ושני עמדו בכך בכבוד. גם גיא קיבל חוברת, ולמרות שריינג'ר צעיר הוא מגיל 6, בזכות היותו בחור קשוח שצעד קילומטרים רבים, גם לגיא הוענק תג הריינג'ר הצעיר. העיקר שישמרו על הטבע...
18/8 – יום זה מוקדש ליערות עצי הסקויה, או כמו שקוראים להם באנגלית - Redwood. מדובר על עצים אדירים הנוסקים לגובה של כמאה מטר ואף יותר, וגילם המופלג עומד על אלפי שנים. הם נחשבים לעצים הגדולים בעולם, בהתחשב בגובה ובהיקף שלהם. התחלנו את הטיול במקום הנקרא Lady Bird Johnson Groove, ע"ש אשת נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון היתה זו שפעלה להצלת יערות אלו (לאחר שכ – 96% מהם נכרתו כבר. עץ אחד יכול לשמש לבניית מספר בתים !). מדובר במסלול יפיפייה בין עצי סקויה ענקיים, שלכל אחד יש סיפור משלו. עץ הסקויה עמיד בפני שריפות בזכות קליפתו האדומה הייחודית שאינה בוערת. עם זאת, סופות ברקים המכות ביערות גורמות לכך שעץ סקויה החוטף מכת ברק ישירה מתפחם מבפנים, אך חיצונית לא קורה לו כלום, והוא למעשה ממשיך לחיות ולהצמיח ענפים, כחלקו הפנימי נשאר מפויח. כך ניתן לראות ביער עצים עם היקף אדיר (קוטר של יותר משעה מטר ! נדרשים כ – 16 אנשים להקיף את הגזע של העץ) שפשוט ניתן להיכנס לתוכם, ואז לראות מה חוללה מכת הברק.
בהמשך נסענו למסלול נוסף ביער – Prairie Creek ו – Cathedral Groove, מסלול מעגלי בתוך יער הסקויה לאורכו של נחל, שללא ספק הינו אחד ממסלולי היער היפים ביותר בטיול. פשוט אי אפשר להפסיק להתפעל מיופיים, גובהם ומימדם של העצים. חוויה מומלצת בחום (וכדאי מאד להמשיך גם בדרך הנוף Newton B. Drury Scenic Pkwy, שכולה בתוך יער עצי סקויה).
19/8 – השכמה מאד מוקדמות ויציאה לכיוון שמורת הטבע הוולקנית Lassen, כאשר הילדים עוד ישנים. מדובר בנסיעה מאד ארוכה של כשש שעות (שעם העצירות הופכת ליותר משבע שעות נסיעה), בדרך שחוצה למעשה את קליפורניה ממערב למזרח. הכביש מאד מפותל וקשה לנהיגה, וגם השמש בנסיעה לכיוון מזרח בשעות הבוקר אינה תורמת לקלות הנהיגה... כאן התחלתי להרגיש את עייפות החומר מנהיגה כל כך ארוכה. לשמורת Lassen הגענו בשעות הצהריים, והחלטנו לוותר על טיול ולנוח בחניון, שהינו על גדות אגם Summit. הוצאנו את כסאות הפיקניק והתיישבנו על גדות האגם בשמש החמימה, כשרועי וגיא משתעשעים בתוך המים. בערב הדלקנו מדורה, עשינו סטייקים על האש וישבנו סביב המדורה עד לתוך הלילה עם כוסות תה מהביל ועוגה, וכמובן מרשמלו על האש, נהנים מהחברה המשפחתית...
20/8 – התחלנו את הבוקר מוקדם יחסית בטרק ל – Echo Lake. המסלול מתחיל בעלייה ארוכה עד למעבר הרים, ומשם יורד לכיוון האגם. מימיו הצלולים של האגם ואור השמש המרצדת עליהם יוצרים שלווה נעימה, ואנו יושבים על הגדה ובוהים באגם. חזרנו לחניון ויצאנו לנסיעה של כחמש שעות מביאה אותנו לאגם Tahoe, אגם שאורכו כ - 35 ק"מ ורוחבו כ – 20 ק"מ עומקו מעל 500 מטר, מה שאומר שהאגם אינו קופא בחורף. פירוש שמו של האגם באינדיאנית הוא "אגם בשמיים", אודות לגובהו (1900 מטר מעל פני הים) ולהרים הסובבים אותו עם תוספת גובה של כ – 1000 מטר. מכיוון שהגענו כבר בערב (אחרי עצירה לארוחה בקאנטקי פרייד צ'יקן), התארגנו בחניון (האמת, שאני הייתי זקוק למנוחה לאחר נהגיה ארוכה, חלקה בכבישים מפותלים, ששוב גורמת לי להרגיש את עייפות החומר מנהיגות אלו).
21/8 – בבוקר אני ורועי יוצאים לרכיבה על אופניים לאגם. המסלול עובר ביער, והזהירו אותנו מטיילים שמסתובב שם דוב. לאחר רכיבה קצרה הגענו למרגלות האגם וחזרנו חזרה על מנת להודיע לכולם שיוצאים לטיול רגלי לאגם בעקבות "לימוד השטח" שעשינו עם האופניים... על גדות האגם ארגנו חתונה, ואנו החלטנו להישאר שם ולצפות בחתונה עד סופה (ויתרנו על הכיבוד במסעדה הסמוכה...). גיא נכנס לאגם הקר יחסית והתחיל להשפריץ מים, כך שהוא יצא ממנו רטוב כולו ללא בגדים להחלפה, ולכן עמד וצפה בחתונה בתחתוניו...
22/8 – אנו יוצאים מוקדם לכיוון שמורת יוסמיטי. בדרך עוד עוצרים לתצפית וצילום של מפרץ אמרלד, שללא ספק הינו גולת הכותרת של אגם טהו. צבע המים בשעות הבוקר המקודמות וקרני השמש על המפרץ מזמנים מראה מרהיב. בהמשך הדרך עצרנו למספר שעות במקדונלד על מנת להתחבר לאינטרנט, כך שהגענו לשמורה בשעות הצהריים, ויצאנו למסלול קליל למעיינות הסודה – כן, כשמם כן הם, בועות גזים מבעבעים מתוך האדמה, תופעה שגם לגיאולוגים אין הסבר טוב לגביה. לחנין הגענו מוקדם לנוח מהנסיעה ולהתארגן לארוחת ערב.
23/8 – אנו עובדים היום מהצד המזרחי של יוסמיטי לצד המערבי, לאזור הנחשב היפה ביותר בשמורה, ה – Village. יש לנו מקום בחניון North Pines מוזמן הרבה זמן מראש (החניונים כמובן מלאים עד אפס מקום). בדרך עצרנו לתצפית על אגם טאניה, אחד מסמלי השמורה, שמולו צוק גרניט ענק, עליו טיפסו כמה מטפסי הרים. המשכנו לתצפית Olmsted Point, ממנה נשקף נוף מצוקי הגרניט במלוא הדרו. שביל הליכה קצר מוביל לכיפת גרניט עליה ניתן לשבת מוקסמים לבהות בנוף. לחניון הגענו בצהריים אחרי ביקור במרכז המבקרים. היה חם מאד והחלטנו לוותר על מסלול היום והלכנו לטבול נהר הקפוא שזורם ממש למרגלות האתר שלנו. קומזיץ בערב עם מרשמלו על האש סיים יום חם ונחמד.
24/8 – השכמה מוקדמת (כן, אפילו את הילדים הצלחנו להעיר בשבע וקצת) על מנת להתחיל מסלול קשה לפני החום הכבד. תפסנו את ה – Shuttle לתחילת המסלול והתחלנו לטפס לכיוון מפלי Vernal המתנשאים לגובה של 1538 מטר, עלייה של 336 מטר על פני כשני ק"מ, מה שאומר שהתאמצנו בעלייה התלולה והקשה, שבסופה "מתנה" של 600 מדרגות עד ראש המפל, חלקן תלולות וגדולות. למרות שמדובר בסוף הקיץ, המפל שוצף וקוצף ויורד מגובה רב ברעש אדיר, כשקשת נהדרת מאירה על אדי המים. מראש המפל הלכנו לבריכת Emerald שליד לשבת לצפות במים יורדים על גבי סלע חלק לבריכה, ומשם נשפכים לראש המפל, כשלצידנו סנאים וציפורים כחולות כנף. הדרך חזרה למטה הרבה יותר קלה ומהירה, אם כי הירידה של 600 המדרגות מזכירה לשרירי הרגליים את קיומם... ניתן כמובן לעשות את המסלול עד לגשר העץ הצופה למפל, אך העלייה הקשה לראש המפל בהחלט שווה את המאמץ.
עם תום הירידה הלכנו ל – Nature Center שליד להתבונן במיצגים השונים לרבות פוחלצים של בעלי חיים החיים בשמורה, ולאחר מכן יצאנו ל – Happy Isles שליד – איים קטנים על הנהר.
25/8 – צעידה לא ארוכה מתחנת האוטובוס מביאה אותנו ל – Mirror Lake. למרות שמדובר בסוף הקיץ, יש מים באגם וניתן להתרחץ בו. הילדים כמובן קופצים על המציאה ונכנסים למים, שבאופן מפתיע לא קרים עד כדי כך, ומוצאים בולי עץ עליהם הם יושבים במים. למרגלות האגם חול ים, מה שהופך אותנו למעין מיני חוף רחצה. מהאגם קפצנו למרכז המבקרים ולכפר האינדיאני. בלילה לא ישנו הרבה... מתברר שישנו דוב שמסתובב באופן קבוע בחניונים ומחפש מזון. הפעם החניון שלנו "זכה, לביקורו, ובסביבות השעה ארבע לפנות בוקר שמענו צעקות ודפיקות על סירים מקבוצה של פורטוריקנים שישנו באוהלים. ככל הנראה היו להם עוגיות בתוך מתקן האחסון, והדוב הריח את זה וניסה לפתוח אותו. עד שהגיעו הריינג'רים כל החניון התעורר, מכוניות צפרו ומהומה רבה החלה. הריינג'רים משתמשים במשרוקיות וברובי אוויר לצורך עשיית רעש המבריח את הדובים, כך שהחגיגה לא הסתיימה כל כך מהר, ולהירדם חזרה כבר היה קשה. בכל אופן, למרות שיצאנו מהר מהקרוואן לראות את הדוב, לא ראינו דובים אבל יער כן... מסקנה – יש דובים גדולים ביער !
26/8 – לקחנו את ה - Shuttle למפלי יוסמיטי התחתונים, אך לדאבוננו רואים רק זרזיף דק. מדובר במפלים הגבוהים ביותר בארה"ב, ואין ספק שכאשר מסתכלים עליהם רואים את העוצמה, רק שבאביב ובתחילת הקיץ זרם המים שם הוא אדיר. המשכנו משם למסלול Valley loop ומשם תפסנו את ה – Shuttle שוב ל – Mirror Lake. הפעם באנו מוכנים עם בגדי ים, מגבות ואוכל להשתכשך מספר שעות באגם. אחה"צ לקחתי את האופניים ויצאתי לסיבוב סביב ה – Village, לתפוס תמונות שקיעה של ה – Half Dome המרשים – אותו הר גרניט ענק שנראה כמעין חצי כדור.
27/8 – עוזבים את יוסמיטי לטובת סן פרנסיסקו. אם לסכם את הביקור ביוסמיטי, אפשר להגיד שכגודל הציפיות כך גודל האכזבה. באנו עם המון ציפיות, רק שבסוף הקיץ השמורה שונה לגמרי מאשר באביב או בתחילת הקיץ, אז הכל פורח, ישנה זרימה חזקה מאד בנחלים ובמפלים, ובכלל נראה שאז השמורה "חיה" יותר. בסוף הקיץ הצבע הצהוב די שולט. עם זאת, אין ספק שהעוצמה של הרי הגרניט הענקיים מרשימה ביופייה, וגם יכולנו לרחוץ בנהר ה – Merced שלמרגלות האתר שלנו בגלל החום הכבד ששרר בשמורה.נסיעה ארוכה ומתישה מביאה אותנו לסן פרנסיסקו, ואנו מתמקמים בחניון מחוץ לעיר באיזור Pacifica. מהחניון לקחנו אוטובוס ורכבת על מנת להגיע למרכז העיר, ושם שמנו פעמינו לרובע האיטלקי לאכול ארוחה טובה באחת המסעדות.
המשך הנסיעה על כביש 101 לאורך החופים, עם עצירות לתצפיות נהדרות על האוקיינוס בעיר Bandonוב – Cape Blanco, שהיא הנקודה המערבית ביותר בחופים. כך חילקנו נסיעה של כארבע שעות למספר מקטעים והעברנו אותה בכיף. פשוט לקנא באנשים שגרים בבתים המפוארים על החוף ונושמים אוויר אוקיינוס צלול. מצד שני, אם כך נראה הקיץ שלהם מבחינת טמפרטורה בכלל וטמפרטורה של הים בפרט, אזי אני מעדיף את רצועת החוף שלנו...
לחניון שלנו ב – Harris Beach ליד העיירה Brookings הגענו בשעות אחה"צ, והפתענו לטובה מאיכותו של החניון. בערב צעדנו לאמפי הצמוד לאתר שלנו על מנת ללמוד על יונק הדבש. סרט טבע מדהים על ציפור זו סגר לנו יום נפלא.
17/8 – יום מנוחה בחניון. מתחילים בתוכנית לריינג'רים צעירים, בה שני ורועי למדו על הסביבה, על הצומח, מה מותר ומה אסור לאכול, על העצים ביער, בעלי החיים ועוד. הם קיבלו חוברות עבודה על מנת לזכות בתג של ריינג'ר צעיר. לאחר מכן ירדנו לחוף הים היפיפייה הזרוע בעשרות איים קטנטנים לצפות בגלים ובבעלי החיים הזעירים שבין הסלעים, וכמובן לבנות ארמון בחול. בערב צעדנו שוב לאמפי לסרט על המדבריות בעולם. לפני הסרט היה טקס קצר בו הוענקו תגי הריינג'ר הצעיר לכל הילדים שמילאו את המשימות, וכמובן שרועי ושני עמדו בכך בכבוד. גם גיא קיבל חוברת, ולמרות שריינג'ר צעיר הוא מגיל 6, בזכות היותו בחור קשוח שצעד קילומטרים רבים, גם לגיא הוענק תג הריינג'ר הצעיר. העיקר שישמרו על הטבע...
18/8 – יום זה מוקדש ליערות עצי הסקויה, או כמו שקוראים להם באנגלית - Redwood. מדובר על עצים אדירים הנוסקים לגובה של כמאה מטר ואף יותר, וגילם המופלג עומד על אלפי שנים. הם נחשבים לעצים הגדולים בעולם, בהתחשב בגובה ובהיקף שלהם. התחלנו את הטיול במקום הנקרא Lady Bird Johnson Groove, ע"ש אשת נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון היתה זו שפעלה להצלת יערות אלו (לאחר שכ – 96% מהם נכרתו כבר. עץ אחד יכול לשמש לבניית מספר בתים !). מדובר במסלול יפיפייה בין עצי סקויה ענקיים, שלכל אחד יש סיפור משלו. עץ הסקויה עמיד בפני שריפות בזכות קליפתו האדומה הייחודית שאינה בוערת. עם זאת, סופות ברקים המכות ביערות גורמות לכך שעץ סקויה החוטף מכת ברק ישירה מתפחם מבפנים, אך חיצונית לא קורה לו כלום, והוא למעשה ממשיך לחיות ולהצמיח ענפים, כחלקו הפנימי נשאר מפויח. כך ניתן לראות ביער עצים עם היקף אדיר (קוטר של יותר משעה מטר ! נדרשים כ – 16 אנשים להקיף את הגזע של העץ) שפשוט ניתן להיכנס לתוכם, ואז לראות מה חוללה מכת הברק.
בהמשך נסענו למסלול נוסף ביער – Prairie Creek ו – Cathedral Groove, מסלול מעגלי בתוך יער הסקויה לאורכו של נחל, שללא ספק הינו אחד ממסלולי היער היפים ביותר בטיול. פשוט אי אפשר להפסיק להתפעל מיופיים, גובהם ומימדם של העצים. חוויה מומלצת בחום (וכדאי מאד להמשיך גם בדרך הנוף Newton B. Drury Scenic Pkwy, שכולה בתוך יער עצי סקויה).
19/8 – השכמה מאד מוקדמות ויציאה לכיוון שמורת הטבע הוולקנית Lassen, כאשר הילדים עוד ישנים. מדובר בנסיעה מאד ארוכה של כשש שעות (שעם העצירות הופכת ליותר משבע שעות נסיעה), בדרך שחוצה למעשה את קליפורניה ממערב למזרח. הכביש מאד מפותל וקשה לנהיגה, וגם השמש בנסיעה לכיוון מזרח בשעות הבוקר אינה תורמת לקלות הנהיגה... כאן התחלתי להרגיש את עייפות החומר מנהיגה כל כך ארוכה. לשמורת Lassen הגענו בשעות הצהריים, והחלטנו לוותר על טיול ולנוח בחניון, שהינו על גדות אגם Summit. הוצאנו את כסאות הפיקניק והתיישבנו על גדות האגם בשמש החמימה, כשרועי וגיא משתעשעים בתוך המים. בערב הדלקנו מדורה, עשינו סטייקים על האש וישבנו סביב המדורה עד לתוך הלילה עם כוסות תה מהביל ועוגה, וכמובן מרשמלו על האש, נהנים מהחברה המשפחתית...
20/8 – התחלנו את הבוקר מוקדם יחסית בטרק ל – Echo Lake. המסלול מתחיל בעלייה ארוכה עד למעבר הרים, ומשם יורד לכיוון האגם. מימיו הצלולים של האגם ואור השמש המרצדת עליהם יוצרים שלווה נעימה, ואנו יושבים על הגדה ובוהים באגם. חזרנו לחניון ויצאנו לנסיעה של כחמש שעות מביאה אותנו לאגם Tahoe, אגם שאורכו כ - 35 ק"מ ורוחבו כ – 20 ק"מ עומקו מעל 500 מטר, מה שאומר שהאגם אינו קופא בחורף. פירוש שמו של האגם באינדיאנית הוא "אגם בשמיים", אודות לגובהו (1900 מטר מעל פני הים) ולהרים הסובבים אותו עם תוספת גובה של כ – 1000 מטר. מכיוון שהגענו כבר בערב (אחרי עצירה לארוחה בקאנטקי פרייד צ'יקן), התארגנו בחניון (האמת, שאני הייתי זקוק למנוחה לאחר נהגיה ארוכה, חלקה בכבישים מפותלים, ששוב גורמת לי להרגיש את עייפות החומר מנהיגות אלו).
21/8 – בבוקר אני ורועי יוצאים לרכיבה על אופניים לאגם. המסלול עובר ביער, והזהירו אותנו מטיילים שמסתובב שם דוב. לאחר רכיבה קצרה הגענו למרגלות האגם וחזרנו חזרה על מנת להודיע לכולם שיוצאים לטיול רגלי לאגם בעקבות "לימוד השטח" שעשינו עם האופניים... על גדות האגם ארגנו חתונה, ואנו החלטנו להישאר שם ולצפות בחתונה עד סופה (ויתרנו על הכיבוד במסעדה הסמוכה...). גיא נכנס לאגם הקר יחסית והתחיל להשפריץ מים, כך שהוא יצא ממנו רטוב כולו ללא בגדים להחלפה, ולכן עמד וצפה בחתונה בתחתוניו...
22/8 – אנו יוצאים מוקדם לכיוון שמורת יוסמיטי. בדרך עוד עוצרים לתצפית וצילום של מפרץ אמרלד, שללא ספק הינו גולת הכותרת של אגם טהו. צבע המים בשעות הבוקר המקודמות וקרני השמש על המפרץ מזמנים מראה מרהיב. בהמשך הדרך עצרנו למספר שעות במקדונלד על מנת להתחבר לאינטרנט, כך שהגענו לשמורה בשעות הצהריים, ויצאנו למסלול קליל למעיינות הסודה – כן, כשמם כן הם, בועות גזים מבעבעים מתוך האדמה, תופעה שגם לגיאולוגים אין הסבר טוב לגביה. לחנין הגענו מוקדם לנוח מהנסיעה ולהתארגן לארוחת ערב.
23/8 – אנו עובדים היום מהצד המזרחי של יוסמיטי לצד המערבי, לאזור הנחשב היפה ביותר בשמורה, ה – Village. יש לנו מקום בחניון North Pines מוזמן הרבה זמן מראש (החניונים כמובן מלאים עד אפס מקום). בדרך עצרנו לתצפית על אגם טאניה, אחד מסמלי השמורה, שמולו צוק גרניט ענק, עליו טיפסו כמה מטפסי הרים. המשכנו לתצפית Olmsted Point, ממנה נשקף נוף מצוקי הגרניט במלוא הדרו. שביל הליכה קצר מוביל לכיפת גרניט עליה ניתן לשבת מוקסמים לבהות בנוף. לחניון הגענו בצהריים אחרי ביקור במרכז המבקרים. היה חם מאד והחלטנו לוותר על מסלול היום והלכנו לטבול נהר הקפוא שזורם ממש למרגלות האתר שלנו. קומזיץ בערב עם מרשמלו על האש סיים יום חם ונחמד.
24/8 – השכמה מוקדמת (כן, אפילו את הילדים הצלחנו להעיר בשבע וקצת) על מנת להתחיל מסלול קשה לפני החום הכבד. תפסנו את ה – Shuttle לתחילת המסלול והתחלנו לטפס לכיוון מפלי Vernal המתנשאים לגובה של 1538 מטר, עלייה של 336 מטר על פני כשני ק"מ, מה שאומר שהתאמצנו בעלייה התלולה והקשה, שבסופה "מתנה" של 600 מדרגות עד ראש המפל, חלקן תלולות וגדולות. למרות שמדובר בסוף הקיץ, המפל שוצף וקוצף ויורד מגובה רב ברעש אדיר, כשקשת נהדרת מאירה על אדי המים. מראש המפל הלכנו לבריכת Emerald שליד לשבת לצפות במים יורדים על גבי סלע חלק לבריכה, ומשם נשפכים לראש המפל, כשלצידנו סנאים וציפורים כחולות כנף. הדרך חזרה למטה הרבה יותר קלה ומהירה, אם כי הירידה של 600 המדרגות מזכירה לשרירי הרגליים את קיומם... ניתן כמובן לעשות את המסלול עד לגשר העץ הצופה למפל, אך העלייה הקשה לראש המפל בהחלט שווה את המאמץ.
עם תום הירידה הלכנו ל – Nature Center שליד להתבונן במיצגים השונים לרבות פוחלצים של בעלי חיים החיים בשמורה, ולאחר מכן יצאנו ל – Happy Isles שליד – איים קטנים על הנהר.
25/8 – צעידה לא ארוכה מתחנת האוטובוס מביאה אותנו ל – Mirror Lake. למרות שמדובר בסוף הקיץ, יש מים באגם וניתן להתרחץ בו. הילדים כמובן קופצים על המציאה ונכנסים למים, שבאופן מפתיע לא קרים עד כדי כך, ומוצאים בולי עץ עליהם הם יושבים במים. למרגלות האגם חול ים, מה שהופך אותנו למעין מיני חוף רחצה. מהאגם קפצנו למרכז המבקרים ולכפר האינדיאני. בלילה לא ישנו הרבה... מתברר שישנו דוב שמסתובב באופן קבוע בחניונים ומחפש מזון. הפעם החניון שלנו "זכה, לביקורו, ובסביבות השעה ארבע לפנות בוקר שמענו צעקות ודפיקות על סירים מקבוצה של פורטוריקנים שישנו באוהלים. ככל הנראה היו להם עוגיות בתוך מתקן האחסון, והדוב הריח את זה וניסה לפתוח אותו. עד שהגיעו הריינג'רים כל החניון התעורר, מכוניות צפרו ומהומה רבה החלה. הריינג'רים משתמשים במשרוקיות וברובי אוויר לצורך עשיית רעש המבריח את הדובים, כך שהחגיגה לא הסתיימה כל כך מהר, ולהירדם חזרה כבר היה קשה. בכל אופן, למרות שיצאנו מהר מהקרוואן לראות את הדוב, לא ראינו דובים אבל יער כן... מסקנה – יש דובים גדולים ביער !
26/8 – לקחנו את ה - Shuttle למפלי יוסמיטי התחתונים, אך לדאבוננו רואים רק זרזיף דק. מדובר במפלים הגבוהים ביותר בארה"ב, ואין ספק שכאשר מסתכלים עליהם רואים את העוצמה, רק שבאביב ובתחילת הקיץ זרם המים שם הוא אדיר. המשכנו משם למסלול Valley loop ומשם תפסנו את ה – Shuttle שוב ל – Mirror Lake. הפעם באנו מוכנים עם בגדי ים, מגבות ואוכל להשתכשך מספר שעות באגם. אחה"צ לקחתי את האופניים ויצאתי לסיבוב סביב ה – Village, לתפוס תמונות שקיעה של ה – Half Dome המרשים – אותו הר גרניט ענק שנראה כמעין חצי כדור.
27/8 – עוזבים את יוסמיטי לטובת סן פרנסיסקו. אם לסכם את הביקור ביוסמיטי, אפשר להגיד שכגודל הציפיות כך גודל האכזבה. באנו עם המון ציפיות, רק שבסוף הקיץ השמורה שונה לגמרי מאשר באביב או בתחילת הקיץ, אז הכל פורח, ישנה זרימה חזקה מאד בנחלים ובמפלים, ובכלל נראה שאז השמורה "חיה" יותר. בסוף הקיץ הצבע הצהוב די שולט. עם זאת, אין ספק שהעוצמה של הרי הגרניט הענקיים מרשימה ביופייה, וגם יכולנו לרחוץ בנהר ה – Merced שלמרגלות האתר שלנו בגלל החום הכבד ששרר בשמורה.נסיעה ארוכה ומתישה מביאה אותנו לסן פרנסיסקו, ואנו מתמקמים בחניון מחוץ לעיר באיזור Pacifica. מהחניון לקחנו אוטובוס ורכבת על מנת להגיע למרכז העיר, ושם שמנו פעמינו לרובע האיטלקי לאכול ארוחה טובה באחת המסעדות.
טיפ : לאלו המשתמשים ברכבת BART על מנת להגיע לעיר, מומלץ מאד לרכוש בתחנת Pawell כרטיס אדום לילדים, המקנה להם נסיעות בסכום של 24$ בעלות של 9$. בעיר עצמה כאשר משתמשים בתחבורה של חברת Muni, כרטיס האוטובוס או המטרו טוב למשך כשעתיים וחצי ואף יותר. כאשר אתם מקבלים כרטיס, תשמרו אותו ותשימו לב מה שעת התפוגה שלו. כך אתם יכולים לנצל את אותו כרטיס להרבה נסיעות. ניתן גם במקום להגיע לתחנת הרכבת ב – Colma באוטובוס, לנסוע עם הקראוון ולהחנות אותו בתחנת הרכבת. מדובר על דולר אחד ליום בלבד לחנייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה