25/7 – יוצאים למסלול קצר בתוך יער יפיפיה המוביל ל – Long Beach. המסלול נקרא Schooner Beach Trail וכולו בתוך יער עבות עם עצים ענקיים, מסלול קליל שממחיש מהו יער גשם. לאחר כקילומטר יוצאים מהמסלול ישירות לחוף הים, מול אי קטן, שבשעת השפל ניתן לחצות אליו ברגל. בערך בצהריים אני מנסה את מזלי. המים קרים ומגיעים כמעט עד הביצ... אבל המרחק קטן ואופס אני על האי. שם ישנו שביל נסתר בין שני גושי סלעים המוביל לצידו השני של האי, שם ניתן להשקיף על האוקיינוס למרחוק, וכן לראות על החוף כל מיני יצורים ימיים שהגיעו לשם עם הגאות, כמו צדפות. אחרי סדרה של צילומים אני חוצה חזרה לחוף ומארגן משחק "שלושה מקלות" לחברה. די ברור מי ניצח (רמז – זה שאוהב לנצח...). יושבים עוד קצת לבהות ביופי הזה ואז חוזרים לחניון. אני יוצא לריצה לאורך הכביש, כששני ורועי רכובים על אופניים, סה"כ 8 ק"מ ריצה הלוך חזור. מחר עוזבים את טופינו עם כל הצער לכיוון ויקטוריה.
26/7 – מתארגנים זריז ליציאה ומתחילים לנוע לכיוון ויקטוריה, מרחק חמש שעות נסיעה לערך. הילדים עוד ישנים, ובערך באמצע הדרך אנו עוצרים בפורט אלבני להצטיידות (ובניסיון להשיג את המשחק החדש Ladder Ball). שם כבר כולם מתעוררים לאורחת בוקר, ואז ממשיכים עם תכנון לעצור בשמורת מקמילן ביער הנקרא Cathedral Groove. שם ישנו מסלול קצר בתוך היער, שבו עצי ענק המגיעים לגובה של מעל 70 מטר, וגזע רחב שנדרשים כשמונה אנשים להקיפו. מדובר בעצים המגיעים לגיל של 1000 שנה (טוב, אם לא כורתים אותם ולא מתרחשות שריפות).
ממשיכים בנסיעה ועוצרים שוב בעיירה LadySmith, שם ישנו גן שעשועים מיוחד עם מתקני מים. לאחר שהוצאנו שם קצת אנרגיה ממשיכים לויקטוריה. מתברר שאני לא ביצעתי הזמנה לחניון הבא, וכשאנו מגיעים לשם הכל מלא. ממשיכים לחניון אחר המרוחק 15 דקות משם, ומגלים שהכל לטובה... מדובר בחניון שאמנם מרוחק יותר מהעיר, אך עם הרבה יותר מקום והרבה יותר נעים.
27/7 – טיול בעיר היפה ויקטוריה, בשווקים ובגנים. נכנסנו למוזיאון החרקים, מוזיאון קטנטן שהתגלה כמעניין מאד. קיבלנו שם הסבר על חרקים שונים הגדלים במקומות שונים בעולם, לרבות לטאות ועכבישי טרנטולה. החזקנו מיני רמשים בידיים (יש תיעוד מצולם !) ויצאנו מהמוזיאון בתחושה שאנו מבינים הרבה יותר את עולמם של החרקים...(אם כי לא לגמרי מזדהים עימם...).
28/7 – עוזבים את קנדה חזרה לארה"ב. נסיעה לרציף של המעבורת, נפרדים מכ – 180$ וחוצים את האוקיינוס מויקטוריה לפורט אנג'לס. לי ולרועי עדיין ישנם זיכרונות לא נעימים של השיט לווייתנים, ורק ישיבה רגועה מבלי להסתובב עוזרת להעביר את התחושה הלא נעימה של מחלת הים.
כעבור כשעה וחצי מגיעים לפורט אנג'לס, ואחרי תשאול קצר של שוטר הגבולות לגבי האוכל שהבאנו, ראיתי שהוא חוכך בדעתו מה לעשות – אם לבצע בדיקה מקיפה או לשלח אותנו לדרכנו. לא ברור לי מדוע, אך מספר תפוחים שהיו לנו גרמו לו לדריכות... והוא היה חייב להבין אם מדובר בשק תפוחים או במספר קטן. בכל אופן, הוא כנראה נמלך בדעתו והורה לנו להמשיך. המשכנו ישר ל – Hurricane Ridge שבשמורת Olympic. מדובר על נקודה גבוהה בהרים, לאחר נסיעה לא קצרה במעלה הדרך לגובה של כ – 1500 מטר. אין מה להגיד, הנוף הפנורמי של ההרים המושלגים הנשקף מלמעלה פשוט מרהיב, וההרגשה היא נהדרת לחזור חזרה לטבע לאחר סדרת הערים שהיינו בהם. החלטנו לעשות את הטרק Hurricane Hill, אך מכיוון שלא ניתן להגיע לתחילת המסלול עם קרוואן, ההליכה מתארכת לכמעט 10 ק"מ, ולכן שמנו פעמינו לטרק אחר – High Rim Trail, שעולה חדות עלייה לא ארוכה ומגיע לנקודת תצפית יפה. לאורך המסלול צמחייה אלפינית, ופרפרים ודבורים לרוב מתעופפים בינות הפרחים ומעלינו. בחזרה לקרוואן החלטנו לקפוץ לראות גם את לשונית היבשה הטבעית הארוכה ביותר בארה"ב, באורך של 8 ק"מ – Dungeness Spit. החוף כולו זרוע באלפי עצים ענקיים שקרסו ונסחפו, ורוח חזקה נושבת במקום (בכל זאת, מדובר בחוף האוקיינוס השקט). ויתרנו (מראש...) על ההליכה לאורך כל הלשונית, והסתפקנו בהליכה בבסיס שלה. בנקודת התצפית שבדרך ללשונית ישנן משקפות (חינם לשם שינוי...) בהן ניתן לצפות בלשונית ובמגדלור שבסופה, ולתפוס צילום יפה של כל הלשונית, שהיא בהחלט משהו מיוחד.
בדרך לחניון עוד הספקנו לעצור ב – Walmart ולמצוא את המשחק LadderBall, שאנו מחפשים כבר זמן רב. את החניון איכשהו פספסנו עקב השמש שסנוורה מאד והקשתה על הנהיגה, וכך מצאנו את עצנו נוסעים הלוך חזור לאורך אגם קרסנט, שאמנם הוא מאד יפה, אך שכבר עייפים....
29/7 – לאחר השכמה מאוחרת אנו יוצאים למקום הנקרא Sol Duc לעשות מסלול למפלים. גם הנסיעה ביער וגם ההליכה ביער העבות שהינו יער גשם לכל דבר גורמים לנו למצב רוח טוב. הכל בירוק עז והעצים הענקיים מותירים בקושי מקום לקרני השמש להציץ מדי פעם פנימה. אל המפלים מגיעים לאחר הליכה של כשני ק"מ. מדובר בשלושה מפלים צמודים בהם מים גועשים בזרם חזק מאד. אם עומדים מעל המפלים זוכים למקלחת חינם של רסיסי מים – חוויה מרעננת ביום חמים למדי. מהמפלים המשכנו במסלול העולה במעלה ההר בתוך היער. לאורך המסלול שיחים של אוכמניות, אך מכיוון שלא הייתי סגור לגמרי אם אכן מדובר באוכמניות, ויתרתי בצער על המעדן הקולינרי.
חזרנו מוקדם היום לחניון על מנת להספיק לשחק במשחק החדש, וגם במשחק פרסות הסוסים (Horseshoe) שהיה בחניון (מדובר בזריקת פרסת ברזל לעבר מוט ברזל בניסיון להשחילה על המוט, מה שמתברר כמשימה מאד לא פשוטה). לארוחת הערב מחכה לנו מרק עגבניות שאורלי הכינה (פשוט נפלא), וכן המבורגרים על האש על המנגל החדש שקנינו (כן, עם חיבור לבלון גז... גם לנו מותר להתפנק סוף סוף ולהפסיק להבעיר פחמים...).
30/7 – נסיעה לחצי האי אולימפיק לצד המערבי. מכביש 101 פונים לכביש 110 על מנת להגיע לתחילתו של המסלול Third Beach. לאחר מספר ק"מ על כביש 110 לכיוון האוקיינוס, מזג האוויר משתנה באופן מיידי והופך סגרירי וקריר. לובשים בגדים ארוכים ויוצאים למסלול בתוך יער גשם בצבע ירוק עז. לאחר כשני ק"מ נעימים ביער מגיעים לחוף הים. חוף ארוך עם חול רך, שבצידו האחד בתוך המים ישנם סלעים ענקיים, מעין איים קטנטנים. ההליכה לאורך החוף מאד נעימה, תוך בריחה מתמדת מהגלים המכים בחוף. אין כמו לשבת ולשמוע את רחש הגלים. התנועה המונוטונית מרגיעה משהו, עד שאני מקבל קוצים בתחת...
בדרך לחניון שלנו ב – Kalaloch עוד עוצרים ב – Forks להצטיידות. בחניון מחכה לנו האתר עם השם עליו, כך שאין לנו בעיה שאין אף אחד במשרד. החניון בתוך יער יפיפייה. אמנם אין חיבור לחשמל, מים או ביוב וגם אין מקלחות, אבל החניון יושב על צוק מעל האוקיינוס וניתן לרדת לים בשביל קצר.
31/7 – היום מוקדש לטיול באיזור נהר Hoe. נסיעה בתוך שדרת עצים עבותים ולתוך היער מביאה אותנו ליד מרכז המבקרים, למגרש החנייה שבו מתחילים מרבית המסלולים. אנו בוחרים במסלול Hoh River Rain Forest שלאורך הנהר. עקרונית, המסלול מגיע בסופו למעבר בהר הגבוה ביותר באי – הא אולימפוס, אך אנו מתעדים כמובן ללכת רק חלק מהדרך. המסלול הינו בתוך היער עם תפאורה נפלאה של עצי הענק, שרכים, ערוצי נחל קטנים ועצים ענקיים שנפלו וחשפו רשת שורשים ענקית. לאחר מספר ק"מ של הליכה אנו מתיישבים ליד גדת הנהר להנות מזרימתו. בערב, בחניון, אנו קופצים לאמפיתיאטרון להרצאה בנושא "האוצר החבוי של Kalaloch". ההרצאה מאלפת וחווייתית (במיוחד לילדים), ובמרכזה מאובן שלכוכב הים שנמצא בחוף והינו בן 20 מיליון שנה, וכרגע מוצג במוזיאון בסיאטל.
1/8 – חודשיים לטיול. הזמן רץ כשנהנים... אנו מתכננים יום רגוע ומתחילים אותו בהליכה / ריצה על שפת הים. בדרך אנו מוצאים כוכב ים חי שנסחף לחוף עם הגאות ונחשף על החוף בעקבות השפל, וכעת הוא מועמד להיות מאכל לשחפים. אנו מרימים אותו בזהירות ומחזירים אותו לים. על החוף עוד צדפות רבות, רגלי סרטנים ושאר יצורים ימיים שנחשפו לחוף. בהמשך אנו נוסעים ל – Ruby Beach, שהינו חוף יפיפייה עם עשרות איים קטנים במים. החוף זרוע בבולי עץ שנסחפו, ולמרות הרוח הקרירה נעים מאד לטייל בו ולנשום חמצן מלא הראות. על החוף אנו בונים את דגל ישראל מעשרות אבנים, מזכרת לאוקיינוס... חוזרים מוקדם לחניון על מנת לשבת קצת עם הילדים על לימודי אנגלית ומתמטיקה.
2/8 – נסיעה ארוכה מביאה אותנו ל – Seattle. במקום לנסוע ישירות לחניון הנמצא מחוץ לעיר, אנו מחליטים לנסוע למרכז העיר לבקר במוזיאון הילדים. איכשהו מוצאים חנייה עם הקרוואן לא רחוק ממתחם City Center. מוזיאון הילדים, כשמו כן הוא, מתאים לילדים עד גיל 10, אבל כולם נהנים. אפילו במת תיאטרון קטן יש כאן והילדים מכינים הצגה, כאשר אני ממונה על התאורה והאפקטים הקוליים. בחוץ במתחם מזרקת מים ענקית שבדומה ללאס וגאס משפריצה מים בהתאם למוסיקה. ההבדל הוא שכאן ילדים נהנים מזרנוקי המים ביום חמים זה. מכיוון שניתן לחנות ברחוב עד השעה שש, אנו חוזרים לרכב ונוסעים לחניון. מדובר בנסיעה של כשעה עם הפקקים. החניון עצמו בתוך יער, ויש בו מתחם גדול של פעילויות הכולל בריכה, סאונה, ג'קוזי, מיני גולף, סנוקר, כדורסל, פרסות סוסים ומשחקים נוספים. נראה אם נוכל לנצל זאת מחר בערב.
3/8 – מהחניון אנו יוצאים שוב למרכז העיר לביקור במוזיאון הטבע והמדע. אנו מתחילים באולם של התצוגה המתחלפת, שנכון להיום יש שם קרקס... כן, תצוגה של אביזרי קרקס, אפילו עגלה ניידת עם המאכלים המקובלים בקרקס (פופקורן, ממתקים, עוגת תפוחים חמה וכיו"ב), אמנם לא מאכלים אמיתיים, אך הרעיון הוא שצריך להריח כל דבר ולנחש מה זה. באולם מתחו גם כבל באוויר שעליו ניתן להתנסות בהליכה בגובה. כמובן ששני ורועי עולים (אחרי תור ארוך). אל דאגה, הם רתומים לרתמה המחזיקה אותם במידה והם מאבדים שיווי משקל. מהקרקס אנו ממשיכים לתצוגה של הדינוזאורים למיניהם, לגוף האדם, לטבע, לעולם הסובב אותנו על כוכבי הלכת שלו ועוד. במקום הרבה תצוגות אינטראקטיביות שניתן להתנסות בהן, וכך גם גיא מוצא עניין ומנסה את כל הכפתורים. בנוסף ישנו אגף חמוד של רובוטיקה, בו ניתן לשלוט על רובוט המתפקד כטרקטור, וכן לשחק איקס מיקס דריקס מול רובוט המזיז מלבנים גדולים עליהם ישנם איקסים ועיגולים.
לאחר כמה שעות (בהחלט מעייפות... אין לי מושג למה אבל כאשר אני נכנס למוזיאון אני מתחיל להרגיש די מהר כמו במילואים... עייף בעיקר) עוזבים את המוזיאון ולוקחים את ה – Monorail לעיר התחתית על מנת לטייל קצת בה ולאכול ארוחת ערב. אנו מתיישבים ליד הים באחד הפאבים לאכול סוף סוף. בשעת ערב מאוחרת אנו לוקחים את ה – Monorail חזרה ומשם הולכים לרכב. לחניון אנו מגיעים אחרי לקראת אחת עשרה בלילה שפוכים מיום ארוך.
טיפ למטיילים ב – City Center : קשה מאד עד בלתי אפשרי למצוא חנייה לקרוואן גדול בחניונים המסודרים בגלל בעיית גובה. ישנו חניון אחד פתוח קרוב למרכז שבו אפשר לחנות, אך דורשים שם תשלום כפול עבור שתי חניות. ניתן ומומלץ לחנות ברחובות הצדדיים (בין רחוב Mercer לרחוב Roy באיזור הצומת עם 3rd Av.). מותר לחנות שם עד שעתיים ללא תשלום. מניסיון של שלושה ימים, אף אחד לא בא לבדוק אם הזזתם את הרכב אחרי שעתיים (אלא אם כן יש שכן שהסיטואציה לא מתאימה לו...). ביום הראשון והשני עוד הגעתי לרכב אחרי שעתיים וחצי והזזתי אותו לחנייה קרובה אחרת לעוד שעתיים. ביום השלישי כבר ויתרתי וחנינו שלוש וחצי שעות ללא הפרעה. בכל מקרה, חנייה זו הינה עד השעה שש בערב, אך משש בערב מותר לחנות באופן חופשי בכל הרחובות בהם יש נדרש תשלום במדחן עד שש.
4/8 – את היום השלישי בסיאטל אנו מתחילים במוזיאון המוזיקה והמדע הבדיוני. מעבר לתצוגת גיטרות של ג'ימי הנדריקס וגלריה נוספת שלמה של גיטרות מיוחדות, יש במוזיאון אפשרות להופיע כ"להקה משפחתית". רק צריך לבחור שיר, להחליט מי מנגן על מה ומי שר, וכמובן שאין צורך לדעת לנגן או לשיר, שכן פלייבק מלא עושה את העבודה. בסוף המופע הקצר ניתן לראות את סרט הוידיאו של ההופעה בה אנו מככבים, כאילו מדובר בהופעה חיה מול קהל. בנוסף, יש אולם שלם של מעבדת קול, בה ניתן להתנסות במספר כלי מוזיקה, לבצע Mixing (על השיר של יוריתמיקס) ולהקליט באולפן הקלטות. חוויה בהחלט מקסימה ומעשירה (הייתם צריכים לראות את גיא מנגן על גיטרה חשמלית...).מוזיאון המדע הבדיוני מכיל תצוגות של סרטי המדע הבדיוני השונים, עם דגש על מלחמת הכוכבים. למי שרוצה להעמיק ידיעתו בהיסטוריה של סרטים אלו, בדמויות ובאביזרים, מזומנת תצוגה מרשימה. לנו זה היה פחות מלהיב כך שסיימנו שם די מהר וחזרנו לרכב על מנת להמשיך בנסיעה למפעל של בואינג מחוץ לעיר. זהו מפעל הרכבת מטוסים הגדול בעולם (1000 מגרשי כדורגל), ובסיור שם נכנסים לקווי ההרכבה השונים, לרבות 747 ו – 787 החדש. אורכו של מפעל ההרכבה הינו כ – 3.5 ק"מ לערך, וההליכה נעשית במנהרות מתחתיו ובאוטובוס שמעביר אותנו מקו ייצור אחד לאחר. חוויה לראות את מטוס העתיד של בואינג על פס הייצור, דנדש לגמרי כאילו כרגע יצא מהניילונים (למעשה היפנים הם הראשונים לקבל את ה – 787 החדש, והוא כבר צבוע בצבעים שלהם). המפעל מעסיק כ – 3000 עובדים, והרכבה של 747 אחד לוקחת כשנה אחת. יש בו כ – 6 מיליון פריטים, כך שזו בהחלט עבודת נמלים. עייפים ובעיקר רעבים אנו חוזרים לרכב ונוסעים לחפש מסעדה קרובה, ונופלים על מסעדה מונגולית בה אתה לקוח קערה וממלא אותה כרצונך, בוחר את סוג הבשר וכל התערובת עולה לשולחנו של השף ומוחזרת אליך כלאחר כבוד. אחלה ארוחה. מכיוון שאנו חייבים להצטייד נכנסים גם לסופר, מה שגורם לנו לחזור שוב רק בתשע לחניון ולהתחיל עם כביסה...