ניו זילנד - האי הדרומי - המשך

3-4/1 – נסיעה למאנאפורי שב – Fiordland בחוף המערבי. בבוקר עוד הספקנו לעצור במרכז הקניות ב – Queenstown, להסתפר כולם ולקנות מלתחה חדשה לרועי. משם המשכנו לאורך אגם Wakatipu וכביש 6 למאנאפורי. הגענו לחניון מקסים שהזמנו מראש (Possum Lodge and Holiday Park) היושב על הנהר בתוך היער. מה שטוב בחניון זה שיש כאן אינטרנט חופשי ללא הגבלה לכל השהות תמורת 10$. אחה"צ המאוחרים יצאנו לטייל בשביל על גדות אגם מאנאפורי, כשתפאורת ההרים המושלגים מסביב. למחרת התארגנו לטרק ארוך – Circle Trek. הזמנו מונית סירה על מנת לחצות את הנהר, ולאחר הליכה קצר מהחניון הגענו למזח, שם העבירה אותנו הסירה לגדת הנהר השנייה, ומשם התחלנו את ההליכה הארוכה. מדובר על מסלול של כארבע שעות, בתוך יער גשם מקסים המזכיר בכל פינה קטעים מהסרט שר הטבעות. הבעיה שכאשר הולכים עם כיוון השעון במסלול המעגלי, ישנה עלייה תלולה מאד וקשה עד לפסגת ההר, אך העדפנו לעלות מאשר לרדת, שכן הירידה הרבה יותר מסוכנת. אחרי העלייה המאומצת הגענו לתצפית מההר המשקיפה על שרשרת ההרים המושלגים ועל האגמים שמסביב. תצפית בהחלט מרהיבה ושווה את המאמץ. אגב, אם אתם לוקחים את המונית סירה בשעה 11:00 זה עולה 10$ למבוגר (ילדים חינם), בעוד בשעה אחרת זה יעלה לכם כבר 12.5$. חשבנו גם לצאת לשיט ב – Doubtful Sound, אך עם מחיר של 250$ למבוגר זה כבר היה סיפור יקר מדי.
5/1 – נסיעה קצרצרה ואנו מגיעים ל – Te Anau, עיירה מקסימה לגדות אגם Te Anau, עם רחובות המלאים בבתי קפה, מסעדות וחנויות, ומקום אחד שמוכר רק פאי בטעמים שונים (בתחילת רחוב Town Center) ומומלץ בחום רב. טיילנו בעיירה על גדות האגם כשהקנאה נוזלת לנו מהאוזניים למראה הבתים הגדולים והמרשימים המשקיפים על האגם הרגוע. אחרי שנתנו לילדים להוציא אנרגיה בגן השעשועים, הלכנו לשחק מיני גולף עוד לפני שהגשם התחיל לטפטף, ואז חזרנו לחניון להכין ארוחת ערב.
6/1 – היום אנו עושים את הדרך המקסימה ל – Milford Sound. ממלאים מיכל דלק מלא ויוצאים לדרך. רובה של הדרך עוברת ביערות גשם, ולכל אורכה ישנן נקודות עצירה בהן ניתן לצאת למסלולים קצרים וארוכים יותר. אנו עצרנו ב – Mirror Lake עם עוד עשרות יפנים שהגיעו באוטובוסים, ולאחר מכן נכנסו בהמשך הדרך ל – Lake Gunn למסלול הליכה ביער גשם עד לאגם היפיפיה, כאשר לאורך כל ההליכה מטפטף עלינו גשם. מומלץ בחום לעצור בכל מקום בו ישנה תצפית, שכן הנופים הם מדהימים. קצת לפני Milford Sound יצאנו לראות את ה – Chasm. מדובר בהליכה קצרה המובילה לשרשרת של מפלים הנופלים לתהום שנוצרה עקב חתירת המים ועיצבה את הסלעים שם במראה יוצא מן הכלל. כבר בחנייה קידמה אותנו ציפור ה – Kea בחפשה אחר מזון מהמטיילים (אסור בשום אופן לתת אוכל לציפור זו). בעקבות הגשמים שירדו כל הלילה ובמשך היום הזרימה מאד חזקה והמפלים מאד מרשימים, וכמעט כל 100 מטר ישנו מפל אחר. נפלא ! רבע שעה של נסיעה ואנו מגיעים ל – Milford Sound. אני לא יודע איך אבל הצלחתי להשיג מקום ללילה אחד (Power Site), כך שיכולנו בשקט להמשיך לשייט בפיורד ולהימנע מהנסיעה חזרה ל – Te Anau באותו יום. לפני שעלינו אל הספינה עוד הספקנו לעלות לתצפית על הפיורד (מאחורי בית הקפה). המזח ממנו יוצאים להפלגה נראה כמו אולם הנוסעים בשדה התעופה, ואכן מקבלים Boarding Card לצורך העלייה על הספינה. לקחנו שייט של שעתיים ורבע (לא להסתפק בפחות. זו חוויה נהדרת !!!) בשעה 3:45, שאז המחיר זול יותר, וכן מכיוון שמדובר בחופשת בית ספר בניו זילנד, הילדים מפליגים חינם. תפסנו מקום טוב בספינה כשהמצלמות במצב היכון. ואכן כבר בהתחלה אנו עוברים ליד מפל אדיר הנופל לפיורד מגובה רב. לאורך כל השייט אנו עוברים מפלים רבים ונהדרים, כשכולם שוצפים וקוצפים עקב הגשמים (למעשה יורד גשם קל בעוד אנו מפליגים). הרים אדירים מקיפים אותנו וכלבי ים רובצים להנאתם על הסלעים. הספינה ממשיכה עד קצה הפיורד ויוצאת שם לים הפתוח. אף אחד לא הכין אותנו ליציאה הקצרה לים, אך לפתע החלו גלים גבוהים והספינה התנדנדה בחוזקה מצד לצד. כל מה שהיה לי בראש באותו רגע היה איך להימנע ממחלת ים ומתי חוזרים חזרה לפיורד השקט. כעבור מספר דקות הסתובבנו וחזרנו לפיורד והכל נרגע. ניתן היה לשבת ולצפות בפלאי הפיורד ולהתחמם עם תה או קפה בספינה. לקראת סיום ההפלגה נכנסנו מתחת למפל רועש, וכל מי שעמד בחוץ וניסה לצלם מצא את עצמו רטוב לגמרי (זה כלל גם את רועי ואת המצלמה שלו...). שייט שהוא חוויה גם מזג אוויר קודר וגשום(לפעמים הפיורד נראה אף יותר מעניין תחת מעטה עננים, מעין מעטה של מסתורין). לאחר השייט נסענו לחניון הקמפינג הקרוב, שנמצא גם הוא מוקף הרים מושלגים ומפלים, כך שלכל כיוון שהסתכלת נשקף נוף נהדר. הכנת ארוחת הערב לעומת זאת היתה תהליך מסובך יותר לאור כמות המטיילים הרבה שפקדה את המטבח.
7/1 – עוזבים את Milford Sound בחזרה ל – Te Anau. שוב אותה דרך יפיפיה, ואנו עוצרים מספר פעמים לצלם את נוף ההרים המושלגים, וב- Divide אנו מחנים את הקרוואן על מנת לצאת לטרק Key Summit שהינו חלק מהטרק הארוך בן כמה הימים – Routburn. המסלול כולו בעלייה, חלקה לא קלה, עובר בתוך יער עבות, כמדי פעם מציצים ההרים מסביב, עד שמגיעים לנקודה בה הצמחייה הופכת אלפינית, קרי שיחים נמוכים ופרחי בר. בסיום העלייה ישנו מסלול אלפיני מעגלי קצר עם הסברים עם נוף פנוראמי של כל העמקים, האגמים ושרשרת ההרים מסביב. בהחלט שווה את המאמץ של העלייה. בדרך חזרה אני מחליט לקפוץ לאגם Hawker בשביל המתפצל מהשביל הראשי. אף אחד לא מעוניין לבוא איתי, כך שכולם המשיכו חזרה למטה ואני שברתי חזק ימינה והתחלתי לרדת את ההר לכיוון האגם. כעבור כרבע שעה של הליכה מאד מהירה הגעתי לאגם הקטן והיפה ולבקתות המטיילים שלידו. אחרי מספר צילומים ולקיחת אוויר התחלתי לטפס חזרה את ההר במהירות ולחזור לשביל הראשי היורד לחנייה. את כולם תפסתי לקראת סיום השביל אודות להליכה המאד מהירה בירידה. חזרנו לאותו פארק קרוואן בו היינו קודם לכן ב – Te Anau.
8/1 – הבוקר אנו יוצאים להפלגה על אגם Te Anau עם סיור למערת Glowworms, מערה עמוקה וארוכה בה זורם נחל, ולכל אורכה ניתן לראות מעין אלפי פנסים זעירים הזוהרים בחשיכה בדומה לגחליליות, רק אור בוהק יותר הנמצא על תקרת המערה. מדובר בזחלים של יתושים המפיקים אור כחלחל באמצעות ריאקציות כימיות. חלק מהסיור במערה הינו רגלי, כאשר מדי פעם מאירים פנסים את הנהר הזורם במערה, ובסוף ההליכה נכנסים לסירה קטנה ושטים בתוך הנהר שבמערה בעלטה מוחלטת, כשמעל לראש ישנן המון המון נקודות אור של אותם זחלים, מראה מדהים ביופיו המזכיר את מה שנשקף מחלון של חללית בסרטי המדע הבידיוני (Enterprise לדוגמא) – אוסף ענק של כוכבים בשמיים חשוכים. גם ההפלגה על האגם נהדרת ומראות ההרים המשתקפים במים עושים את העבודה. אחרי ההפלגה החלטנו (ליתר דיוק, אורלי ואני החלטנו והילדים הצביעו נגד) לצאת לטרק נוסף, חלק מטרק Kepler המפורסם. חלקו הראשון של טרק ארוך זה הינו לאורך האגם בתוך יער יפיפיה, משהו כמו שעתיים וחצי הלוך חזור. על מנת לעודד את גיא לצעוד ולהפסיק לקטר, הובטחה לו גלידה בסיום הטרק... באגם עצמו המקומיים שטים בסירות מנוע ומושכים מאחוריהם את הילדים בתוך מעין אבובים. מה להגיד, איכות חיים. בהמשך להבטחה לגיא קפצנו לעיר לקנות לו גלידה ואני ניצלתי את זאת לקפוצ'ינו של אחר הצהריים.
9/1 – עוזבים את Te Anau לטובת Wanaka. נסיעה ארוכה של כארבע שעות. אנו למעשה חוזרים על חלק מהדרך בה הגענו, שכן הכביש עובר בקרבת העיר Queenstown. עשינו עצירה על גדות אגם Wakatipu המקסים, כאשר רועי וגיא התעקשו ללבוש בגדי ים ולהיכנס למים הקרירים. מקום מקסים לעשות בו חניית לילה. בהמשך הדרך אנו עוברים שוב ליד גשר Kawarau וצופים באלו שקופצים שם באנג'י. שני אומרת שהיא בכיף מוכנה לקפוץ שוב מהגשר... עוד כעשה נסיעה ואנו מגיעים ל - Wanaka ומתמקמים בחניון. אני קופץ עם האופניים לסופר לקנות כמה דברים בסיסיים, כאשר הילדים קופצים באותו זמן על הטרמפולינה.
10/1 – היום מוקדש כולו ל – Puzzling World. מקום מגניב לאללה, בו יש מבוך ענקי (לפי הפרסום במקום מדובר ב – 3 ק"מ של מבוך) וחדרי אשליות. כבר בכניסה ניתן לשבת על השולחנות ולהתמודד עם כל מיני משחקי אתגר הדורשים חשיבה יצירתית רבה. לאחר שחיממנו מנועים אנו יוצאים אל המבוך. הבנות נגד הבנים. יש להגיע לארבעה מגדלים בצבעים שונים בתוך המבוך ובסוף למצוא את הדרך החוצה. על פניו זה נראה קל, אך כאשר מתחילים להתרוצץ במבוך מתברר שמדובר באתגר בכלל לא קל לפיענוח. אחרי כשעה וחצי של התרוצצות אנו מחליטים על פסק זמן, כאשר אורלי ושני כבשו את כל המגדלים למעט הירוק, ואנו עדיין לא הגענו למגדל הצהוב. עוברים לחדרי האשליות שם ניתן לראות הולוגרמות מדהימות, פרצופים מוכרים העוקבים אחר כל תנועה שלך, וחדרים הנמצאים בשיפוע חד היוצאים אשלייה כאילו כדור מתגלגל בעלייה, המים זורמים למעלה ואנו נראים כאילו עומדים בזווית "מסוכנת" מבלי ליפול. חזרנו ללובי להתמודד עם משחקי האתגר, ואז יצאנו שוב למבוך לסיים את מה שלא הספקנו.
11/1 – הבוקר אני קם מוקדם ויוצא לרכיבה ליער הסמוך לעיר בו ישנם מספר סינגלים. רכיבה במעלה הגעות מביאה אותי ליער, ושם אחרי חיפוש קטן גיליתי את רשת הסינגלים והתחלתי לחרוש אותם. כשחזרתי כולם רק קמו, ואחרי ארוחת בוקר התחלנו את היום במסלול להר Iron לתצפית פנוראמית על כל האיזור. עלייה תלולה יחסית מביאה אותנו לפסגה, שם נשקפת העיר Wanaka עם האגמים סביבה. גם את ה – Puzzling World רואים מלמעלה (אם כי עקב המרחק לא ניתן לפענח את המבוך בו היינו יום קודם לכן) וכמובן את שרשרת ההרים שמסביב. בצהריים אנו הולכים לסרט מסעות גוליבר בקולנוע המגניב Cinema Paradiso. הישיבה בקולנוע הינה על ספות נוחות במקום כסאות, או ברכב חיפושית ישנה שהוסב לצפייה בסרט. כמו כן ניתן להזמין לאולם פיצות וארוחות קלות. מקום קצת הזוי המומלץ בחום. על מנת לסיים את היום עם קצת אדרנלין, קפצנו למתקן הטיפוס, שם שני רועי וגיא התחברו לרתמות טיפסו על קירות שונים וסולמות גבוהים. הכיף בטיפוס הוא שכאשר מגיעים למטה פשוט עוזבים ידיים וגולשים לאט למטה כמו בסנפלינג. אפילו גיא עלה עד לקצה הסולם המתנדנד ונהנה מכל רגע מהירידה מטה. ישנו קיר טיפוס אחד בחושך, כשרק הבליטות בקיר זוהרות, מה שהופך את חווית הטיפוס עוד יותר מרתקת.
12-13/1 – שוברים מערבה לכיוון הקרחונים Frantz Josef ו – Fox. מכיוון שבבוקר עוד עשינו קניות בסופר, הגענו יחסית מאוחר לעיירה Frantz Josef והתמקמנו בחניון שבתוך היער. למחרת בבוקר יצאנו לטרק קצר המוביל למרגלות הקרחון, משם ניתן להמשיך על הקרחון רק בסיור מודרך. אני הזמנתי מקומות מראש לסיור של החצי יום לשעה שלוש. אני ושני יצאנו לנקודת המפגש שברחוב הראשי בעיירה במשרדי החברה, שם חולקו לכל אחד מכנסיים מיוחדות אטומות למים, מעיל, כובע וכפפות, ונעליים מיוחדות אטומות למים ביחד עם crampons - מסמרי ברזל המחוברים על תחתית נעליים או מגפים המונעים החלקה על קרח או שלג והמאפשרים את ההליכה על הקרח או את הטיפוס. אוטובוס של החברה לקח אותנו לתחילת המסלול, שם צעדנו את אותו מסלול שעשינו בבוקר ואז התחלנו בטיפוס קשה ומייגע במעלה הקרחון. בנקודה מסויימת בה היה צריך להתחיל ללכת על הקרח חיברנו את מסמרי הברזל לנעליים והתחלנו את הצעידה על הקרח. ההרגשה היא כמו להלך בתוך פריזר. עברנו דרך מעבר צר מאד בין קירות קרח זקופים בצבעים כחול ולבן, וטיפסנו במעל המדרון החלקלק תוך שאנו נעזרים בחבל הקשור לקרח. בחלק מהמקומות ניתן ללכת רק על הצד עם הכתף קדימה ולהוריד את תיק הגב על מנת לעבור. לאחר כמה מעברים כאלו דרך הקרח הגענו שטח מישורי המכוסה כולו בקרח, בערך כשליש מאורכו של המדרון. קצת הופתעתי לגלות שמכאן אנו חוזרים חזרה, שכן ציפיתי להליכה ארוכה וקשה יותר על הקרחון. בדרך חזרה מטה עברנו כמה ירידות תלולות תוך שאנו נאחזים בחבל שנמתח לאורך הקרחון. סה"כ חוויה מאלפת. כל מי שיוצא למסלול מקבל כניסה חינם לבריכות החמות, כך שבערב אני, שני, רועי וגיא הולכים להשתכשך במים החמים. הבריכות ממוקמות 100 מטר מהקמפינג שלנו, ויש שם 3 בריכות – מים נעימים, מים ב – 38 מעלות ומים עם 40 מעלות. אנו עוברים מבריכה לבריכה ונהנים מכל רגע.
14/1 – על מנת שגם אורלי, רועי וגיא ייהנו מהקרחון, אני מזמין להם טיסה במסוק סביב שני הקרחונים - Frantz Josef וקרחון Fox, עם נחיתה על הקרח. הליכה של שתי דקות מהרחוב הראשי מביאה אותנו לשדה התעופה הקטן, שם עומדים המסוקים. מסוק סילון גדול מחכה להם שם והם עולים ותופסים מקום ביחד עם עוד שני זוגות. גיא קיבל אוזניות מראש וכל השאר מלבישים את האוזניות שבתא הטייס על מנת לשמוע את ההסברים. טיסה בת 30 דקות מביאה אותם מעל קו החוף ואל פסגת קרחון פוקס, שם הם נוחתים על הקרח להליכה קצרה מסביב. לא להאמין אבל הטייס עושה ביזנס במהלך הטיסה. הוא קורא לכולם להצטלם ואחר זה מנסה למכור את התמונה שהוא מפתח כבר בתא הטייס תמורת 20$. זה כמובן על חשבון הזמן שיש לטייל על הקרח למעלה... אז תעשו לעצמכם טובה מראש ותנצלו את הזמן ליהנות מהקרח במקום ללכת להצטלם אצל הטייס... אני ושני הולכים להתיישב בבית קפה בזמן שהחברה טסים, וכעבור 30 דקות יוצאים לקבל את פניהם המחייכות. חזרה לרכב וממשיכים צפונה לכיוון Punakaiki, שם ישנה תופעה גיאולוגית מעניינת. על קו החוף ישנם סלעים ענקיים הנראים כמו ערימות של פנקייקים... בזמן הגיאות הים נכנס בין הסלעים ושפריץ של מים יוצא למעלה. קצת בהמשך הדרך ישנה כניסה לחנייה למסלול לאורך הנהר, מסלול מקסים ונעים, שבמהלכו ניתן גם להיכנס ולרחוץ בנהר. כמו כן ניתן לשכור קיאקים בתחילת הנהר בצד הכביש, ולחתור במעלה הזרם. מ – Punakaiki המשכנו ל – Westport על מנת ללון שם.
15/1 – מהקמפינג שלנו מובילה נסיעה קצרה למושבה של כלבי ים המשתעשעים על הסלעים. החלטנו להמשיך משם עוד צפונה עד ל - Saddonville ליד הנהר Mohikinui, שם יצאנו לטרק לאורך נהר Charming, שלכל אורך הטרק ניתן לראות שירידים של מכרה הפחם הישן. עקרונית, עדיף להתחיל את המסלול מצד שני מ – Ngakawau, שכן הצד השני שלו יותר פראי ומעניין וכולל חציית גשר תלוי, או לעשות את כל המסלול הלוך חזור, מהלך של כשש שעות. ישנו ב - Saddonville בקמפינג נחמד כשאנו כמעט לבד לגמרי.
16/1 – נוסעים מזרחה לכיוון Murchison לאורך ערוץ הנהר Buller. הדרך מתפתלת בין היערות כך שהנסיעה היא יחסית איטית. התמקמנו בחניון בתוך העיר (הלא גדולה...), בו יש גם חווה עם כבשים, צבי, חזירים, ברווזים,ו – Emu. קנינו שקיות אוכל לחיות והלכנו להאכיל את הכבשים ואת הצבי, שבסה"כ שיתפו פעולה ובאו לאכול את הגרגרים מהידיים שלנו.
17/1 – בבוקר נסענו לגשר התלוי הארוך ביותר מעל ערוץ הנהר סמוך ל – Murchison. ניתן לחצות את הגשר ברגל ולחזור באומגה. יש לשלם על חציית הגשר אלא אם כן משלמים על האומגה שכוללת גם את הגשר. ניתן לעשות מסלול קצר בתוך היער לאחר החצייה, ולמי שמתכנן שייט ב – Jet boat, זהו אחד המקומות היותר טובים לכך (טוב יותר מה – Shotover ליד Queenstown). האומגה אמנם לא מקפיצה את האדרנלין, אך זה בסה"כ נחמד לעבור מעל הנהר תלוי על חוט. עשינו אומגה טאנדם – שני ורועי ביחד ואני וגיא. זה קצת עוזר למהירות אם דוחפים עם הרגל אתה מי שיושב קדימה... משם נסענו חזרה לכיוון Murchison וקצת לפני הכניסה לעיר פנינו ימינה למגרש חנייה קטן, משם מתחיל הטרק Skyline במעלה ההר, המוביל לתצפית על מפגש 4 הנהרות ועל העיר עצמה. בערב שינה תצוגת תכלית בחניון הקמפינג של גז כבשים, שהיה חוויה מעניינת עבור כולנו.
18-19/1 – גשם ירד כל הלילה והמשיך גם ביום. שמנו פעמינו לשמורת Nelson Park להתמקם בקמפינג שעל גדות האגם היפה Rototoi. בגלל הגשם לא ניתן היה לעשות הרבה חוץ מלשבת בקרוואן ולשחק טאקי. רק אחה"צ הגשם פסק ויצאנו ברגל לעיירה הקטנטונת St. Arnaund לקנות כמה דברים בסיסיים ולחפש בית קפה, שנסגר כבר בשעה ארבע (ואינו פועל בימים רביעי וחמישי...). סביב הקרוואן מסתובבים להקות של ברווזים עם התינוקות שזה אך נולדו, וכמה פרוסות לחם עושות היטב את העבודה. למרות מזג האוויר הקריר המקומיים ניצלו את ההזדמנות לרחוץ באגם בהנאה.
למחרת מזג האוויר האיר לנו פנים ויצאנו למסלול הנקרא Loop Trail המתחיל לאורך גדת האגם ולאחר מכן מטפס במעלה יער הגשם. זהו מסלול מעגלי יפה וקליל יחסית. מכיוון שחזרנו מוקדם יחסית לקחתי את האופניים ויצאתי לאיזור של סינגלים נחמדים – מסלול של כשישה ק"מ שכמעט כולו סינגל, ופה ושם ניתן להאריך אותו באמצעות סינגלים צדדיים, והכל בנוף היפה של המשורה. את אחה"צ בילינו על ספסל על גדת האגם עם כוס קפה בשמש הנעימה (ועם עוד המוני זבובי חול מעצבנים... הריסוס נגדם עוזר).
20-21/1 – ממשיכים צפונה בכביש העולה לכיוון נלסון. היעד היא שמורת הטבע Abel Tasman. בדרך עוצרים בריצ'מונד להצטיידות. אורלי ושני מצאו איזושהי אמתלה על מנת לקפוץ שוב למרכז הקניות ולקנות לי מתנה ליום ההולדת החל בעוד יומיים (האמת שזה היה די שקוף...). בהמשך הדרך נכנסנו לעצירה קלה ב – Rabbit Island (מעבר לפיקניק אין שם הרבה מה לעשות ואסור להישאר אחרי השקיעה, שכן סוגרים את השערים) והמשכנו ליעדינו ל – Marahau, שהיא שער הכניסה לשמורה. הזמנו סירת מונית לבוקר שלמחרת, על מנת לעשות את הקטע היפה ביותר של הטרק בשמורת Abel Tasman, הנחשב לאחד הטרקים היפים ביותר בניו זילנד. אפשר להגיד בלשון המעטה שהים לא היה רגוע במיוחד, ולמזלנו אני ורועי לקחנו כדורים נגד מחלת ים. מדובר בסירה קטנה ומהירה שקפצה גבוה מעל המים ונחתה בחבטה חזקה על הגלים.שעה של הפלגה (לאורך נופים מקסים של רצועת החוף והמפרצים השונים) והגענו ל – Bark Bay. "ברחנו, מהר מהסירה לחוף המבטחים, כאשר אנו צועדים במימי הים (הסירה לא יכולה לעגון ממש על החוף ויש להוריד נעליים וללכת במים). התחלנו לצעוד בטרק Abel Tasman המספק נופים נהדרים לכל אורכו, כשההליכה מאד נעימה בתוך יער גשם. לאחר כחצי שעת הליכה ישנה התפצלות למסלול קצר המוביל לתצפית – South Head. לא להחמיץ. נשקף משם נוף מרהיב של הים והמפרצים והאיים הקטנים הפזורים לאורכו. בהמשך הדרך ישנה מהשביל עצמו תצפית מדהימה על לגונה תכולה ויפיפייה, ולקראת הירידה ל – Torrent Bay – נקודת נחמדה עם ספסל בה ניתן להשקיף על המפרץ מלמעלה. ירדנו לחוף וחיכינו לסירה שאמורה לקחת אותנו חזרה ל – Marahau. הים כמובן לא נרגע, והפעם הסירה עגנה די רחוק מהחוף כך שנאלצנו ללכת בתוך המים, כשהגלים מכים בנו ומרטיבים את כל המכנסיים.הסירה היתה מלאה ונאלצנו לשבת בספסל האחורי, שאולי זה טוב יותר מבחינת קפיצות, אך נרטבים שם כהוגן, ורועי שישב בצד של הספסל ירד רטוב לגמרי וקפוא מהסירה. בשורה תחתונה, אכן מדובר באחד הטרקים היפים ביותר בניו זילנד, לפחות מנקודת המבט של חלק מהמסלול שאנו עשינו, הנחשב בעיני רבים לקטע היפה ביותר בו. על מנת להירגע מההפלגה חזרה קפצנו למסעדה / בית הקפה שליד הקמפינג לכוס קפה עם שוקו חם ושתי עוגות פאבלובה...
22-24/1 – בבוקר, כשיצאתי לאכול ארוחת בוקר ליד הקרוואן, נכנסו כולם לאקסטזה לסדר את הקרוואן ולהכין את מסיבת ההפתעה של יום ההולדת שלי. שני ניפחה בלונים וכלם תלו אותם בשרשראות בקרוואן, את העוגה קישטו בנרות והמתנות חיכו על השולחן. אכן זו היתה הפתעה נעימה (למרות שידעתי שמארגנים משהו...), והברכות שנכתבו היו מרגשות במיוחד. פנינו מועדות היום לכיוון ה – Golden Bay. הכביש מטפס גבוה לגבעת Takaka ומספק נופים יפים של העמק מתחתיו ושל רצועת החוף. עצרנו ב – Takaka להצטיידות, וקנינו חבילה גדולה של גלידה עם גביעים על מנת לשבת מול הנוף בשמש החמה וללקק גלידה. קצת צפונה מהעיר ישנה פנייה לכיוון מעיינות Pupu. זהו מקום חובה !!! מדובר במעיינות מים מתוקים הגדולים ביותר בניו זילנד, וצריך לראות את המים שזורמים שם על מנת להאמין שקיימים מים כאלו צלולים וטהורים. ישנו מסלול הליכה קצר של כחצי שעה לאורך הנהר עד ראש המעיינות. בכל מקום ניתן לראות את הקרקעית, ובאיזור הנביעות רואים צבעי כחול, תכלת, צהוב וצבעים נוספים המשתקפים מהקרקעית כמה מטרים לעומק. אסור כמובן לגעת במים בכל דרך שהיא על מנת לא לזהם אותם, ולכן רצוי לוותר על הרעיון של מילוי בקבוקים... מהמעיינות המשכנו ל – Pohara להתארגן עם מקום בקמפינג שם, והלכנו לטייל במסלול Grove הקצר והיפה, המוביל בין קירות סלע גבוהים ובולדרים ענקיים לתצפית על כל Golden Bay. בערב יצאנו אני ואורלי לבית קפה סמוך לחגוג את היום ההולדת שלי.למחרת בבוקר, אחרי השכמה מאוחרת, עלינו במעלה הרחוב לגבעה המשקיפה על האיזור, שם נערך פסטיבל האוכל והיין. אפשר להגיד בלשון המעטה שפסטיבל האוכל אצלנו הרבה יותר מרשים, ומה שהיה כאן היה יותר מעין מפגש חברים עם הופעות חיות ומוסיקה, ודוכנים של אוכל (טעים למדי) שהכינו המקומיים. מזג האוויר לא האיר לנו פנים היום וגשם התחיל לטפטף וגם התחיל להיות קריר מדי, כך שנטשנו את הפסטיבל בצהריים וחזרנו לקרוואן.
25-26/1 – נוסעים מזרחה לכיוון נלסון. התאכסנו בפארק מקסים וענק בחוף Tahuna, מרחק 5 ק"מ ממרכז העיר. בפארק מספר גני שעשועים לילדים, דמקה ושחמט ענקיים, מיני גולף, אופניים להשכרה ועוד. פשוט כיף. יצאנו לעיר והלכנו לגנים הבוטאניים, שם טיפסנו חתיכת טיפוס לתצפית Center Of New Zealand, הנחשבת למרכז הגיאוגרפי של ניו זילנד. משם נסענו למרכז העיר והלכנו לאכול ב – Indian Cafe, שהאוכל בו היה יוצא מן הכלל, אבל השירות קצת צולע. למחרת הלכנו למוזיאון WOW הכולל אוסף מדהים ומדליק של מכוניות עתיקות, דרך מכוניות שכיכבו בסרטים ועד מכוניות מודרניות ייחודיות (פורש, יגואר וכיו"ב). יש שם גם דגם של המכונית מהסרט "חזרה לעתיד", שניתן לשבת בה ולהצטלם. הצד האחר של המוזיאון כולל אוסף תלבושות וחזיות ביזאריים ביותר מתחרויות אופנה שנערכו כאן בשנים האחרונות. החזייה המדליקה ביותר לטעמי היתה זו עם אוסף הפנקייקים על כל ציץ עם רוטב מייפל... למי שמעוניין לחסוך בלבוש ישנה שם חליפת עסקים לאישה עשויה כולה מקרטון... את הבוקר האחרון בנלסון הקדשנו לגן השעשועים בפארק ולמשחק מיני גולף מהנה.
27-28/1 – ל – Picton נסענו דרך הדרך הנופית המקסימה. אמנם הנהיגה של 30 הק"מ של הדרך הנופית קשה ומאד מאד מפותלת, אך הנופים של המיצרים הנשקפים מהדרך שווים זאת. התאכסנו בפארק בתוך העיר וקפצנו לתור קצת בעיר. הגן הגדול שליד המרינה כולל מתקני משחק מהנים לילדים (האמת שגם אני נהניתי...), והנוף של המיצרים נשקף מכל עבר. פשוט איכות חיים לגרים כאן. סיימנו את היום בבית קפה סמוך על קפוצ'ינו ושוקו חם עם עוגת שוקולד. למחרת קמנו מוקדם יחסית ונסענו לתחילת הטרק Queen Charlotte, המתחיל ב – Anakiwa, ולמעשה ממשיך לאורך 71 ק"מ במשך מספר ימים. אנו עשינו קטע של 12 ק"מ
הלוך חזור עד לתצפית במשך ארבע שעות, כשנוף המיצרים נשקף בינות עצי יער הגשם. הטרק אכן יפיפיה והנוף מהתצפית מקסים ושווה את המאמץ, ולמרות המרחק הרב הילדים עמדו בטרק בגבורה. עם זאת, האווירה בתחילת המסלול היתה קצת קשה לאור ריב גדול בין אורלי לשני (טוב, זהו גיל ההתבגרות שלה... של שני, לא של אורלי...), ולכן שני נשארה ברכב ולא באה עימנו (למחרת כבר הכל הסתדר). מכיוון שהילדים עמדו יפה בטרק, קיימנו את הבטחתנו להם ובחזרה בפיקטון עצרנו בגן השעשועים...