פיג'י

11/9 – 15/9 – הטיסה לפיג'י עם אייר פאסיפיק יצאה ב – 23:00, חצי שעה קודם, ונחתנו בארבע ועשרה לפנות בוקר, שעה קודם מהמתוכנן. למרות זאת חיכה לנו הנהג עם המיני ואן על מנת לקחת אותנו למלון Bedarra על קו החוף של האוקיינוס. אמנם ניכר בפיג'י שאינה מדינה מפותחת מדי, אך בהחלט נחמד לנחות בשדה תעופה בו מקבלים אותך במוסיקה מקומית. המלון אליו הגענו פשוט מקסים והחדר שלנו ענק וצופה ישירות על האוקיינוס ממרפסת ענקית. בימים הבאים אנו מתמודדים עם החלטות קשות כמו האם ללכת בבוקר קודם לים או לבריכה, מה לאכול בארוחת בוקר ומה בארוחת ערב... המים באוקיינוס צלולים וכל יום אני מתחיל את היום בשנירקול וצפייה בדגים ושיט בקייאק. יש כאן תופעה מדהימה בה בסביבות שבע וחצי בבוקר מתחילה גאות מהירה וממש ניתן לראות את הזרמים ואיך גובה פני הים עולה, בעוד שהחל מהשעה שתים עשרה הים נסוג והצמחייה והשוניות מזדקרים מעל פני המים. עברנו גם טקס הכנת ושתיית Kava, שהינו המשקה המקומי העשוי משורש של צמח. קשה להגיד שהטעם הוא משהו וגם המראה ניראה כמו בוץ, אך מבטיחים שזה מרגיע, אז ניסינו... לא מדובר באלכוהול או בסמים. הייתי אמור שזה קצת יותר דומה לאת התימנית. מעבר לים ולבריכה אני מפנה זמן רב לישיבה על כיסא נוח על החוף וקריאת ספרים מענגת.ביום האחרון לשהותנו בפיג'י אנו מחליטים שצריך גם לראות קצת את האי ולעבור מבטן גב בחוף המלון לפעילות קצת שונה של בטן גב בחוף אחר, אז אנו מזמינים מונית לחוף Nathadalla, הנחשב לאחד מחמשת החופים היפים בעולם. ואכן נסיעה של כארבעים דקות מביאה אותנו לרצועת חוף עם חול לבן ומי טורקיז, ו...גלים. כן, סוף סוף אפשר לתפוס גלים. התמקמנו על החוף של מלון אינטקונטיננטל, כך ששילבנו גם את הבריכה היפה של המלון עם חוף הים. לפנות בוקר אנו עוזבים לשדה התעופה על מנת לטוס לאוסטרליה. רק בדיעבד גילינו כי השעון של אורלי נעלם באופן מסתורי מהחדר...