דרום אוסטרליה

14-16/11 – חציית ה - Nullarbor. נסיעה ארוכה מאד של 2000 ק"מ במשך מספר ימים בשוליו של המדבר / מישור Nullarbor. בדקתי כמובן שמן ומים, מילאתי אוויר בצמיגים (ותוך כדי נשבר לי ונטיל אחד...), מילאתי מיכל דלק מלא, הצטיידנו בהרבה בקבוקי מים ויצאנו לדרך. בדרך לנורסמן ירדה משאית עם שלושה טריילרים (Road Train) שבאה מולנו לשוליים וגרמה למטר של אבנים על השמשה הקדמית, מעבר לשתי פגיעות בשמשה, פגיעה נוספת יצרה סדק בצד של השמשה, שבדיעבד התברר שהוא הלך והתרחב. לא נעים להתחיל נסיעה כזו ארוכה עם שמשה סדוקה ועם ונטיל שבור באחד הגלגלים, אך מה לעשות, צריך לנוע קדימה. את העצירה הראשונה עשינו בבאלואדוניה, מקום עם 10 תושבים בלבד... באופן מפתיע תמורת 10$ ניתן היה להשתמש באינטרנט המחובר דרך לוויין ללא הגבלה, כך שהצלחתי להעלות לא מעט מהתמונות שלנו לאתר. במקום גם מוזיאון קטן ובו שברי מתכת גדולים של תחנת החלל הראשונה של ארה"ב Skylab. ביום השני, לאחר נסיעה של כמעט 600 ק"מ עצרנו ביוקלה – חור באמצע הדרך. אגב, לאורך הדרך כל כ – 200 ק"מ לכל היותר נמצאים ישובים קטנטנים (אוכלוסיה של 7 אנשים...) בהם ניתן למלא דלק, ועל מנת להבטיח שלא ניתקע עצרנו בכל ישוב כזה ומילאנו דלק. בעקבות מטר האבנים שספגנו בתחילת הדרך נזהרנו שבעתיים מה – Road Trains, וכל אחת כזו שהגיעה מולנו (ויש הרבה כאלו) גרמה להורדת המהירות ולנסיעה כמעט על השוליים. ביום השלישי הגענו סוף סוף לעיר ממש – סדונה. בכניסה לעיר ישנה תחנת הגבול בה בודקים שלא מעבירים פירות וירקות לתוך דרום אוסטרליה. יום קודם עשינו מכל התפוחים והקיווי סלט פירות, ולמזלינו אישרו לנו לשמור אותו בתנאי שנוכל אותו ביום הקרוב... כך שכל מה שלקחו לנו היה רק חצי פלפל. אגב, אין בעיה להכניס דבש ממערב אוסטרליה לדרום אוסטרליה, אך לא להיפך. בסדונה התמקמנו בחניון על חוף הים, וזכינו בשקיעה נהדרת. לאחר התלבטות החלטנו שבמקום להמשיך עוד דרך ארוכה של קרוב ל – 500 ק"מ לפורט אוגאסטה, ניסע דרומה ל – Eyre Peninsula.
17/11 – בהתאם להחלטה שקיבלנו ביום קודם שמנו פעמינו לאליסטון שבחצי האי Eyre. אליסטון הינה עיירה שלווה עם 300 תושבים החיים באיכות חיים גבוהה.ליד העיירה ישנו כביש עפר טוב לאורך המצוק, שלאורכו פסלים חמודים שפיסלו אומנים מהישוב. כמו כן ישנו כביש עפר קצר המוביל לתצפית מהמצוק על החוף ועל הלגונות עם המים הצלולים. בחניון שהתמקמנו בו היתה מעין טרמפולינה ענקית, או למעשה כרית ענק מתנפחת, שהילדים, והאמת גם אני, הוצאנו עליה הרבה אנרגיה בקפיצות לגובה. את הערב סיימנו בפרגיות על שיפודים עפ פטריות ובצל שהכנתי על ה – BBQ.
18-19/11 – חוצים את חצי האי לכיוון פורט אוגאסטה, קצת פחות מ – 400 ק"מ. פורט אוגאסטה היתה בזמנו עיר נמל חשובה, וכיום הנמל שלה כמעט ולא פעיל, אך העיר עצמה נחמדה מאד. ביקרנו בגנים הבוטנים של העיר המכילים אלפי זנים של צמחי בר מאזור דרום אוסטרליה בעיקר, גנים מעוצבים והכי חשוב... הכל מושקה בטפטוף של נטפים. ניתן לקבל חוברת הסבר על הצמחים השונים בבית הקפה / מרכז המבקרים שבמקום. ניתן כעקרון לטייל שם ב – 12 ק"מ שבילים, אך אנו הסתפקנו בפחות... משם נסענו למרכז המבקרים שבעיר על מנת לסייר ב – Waldata Outback Center, מעין "מנהרת זמן" של מה שקרה בדרום אוסטרליה מבחינה גיאולוגית, אוכלוסיה (החל באבוריג'ינים וכלה באירופאים), טכנולוגיה ועוד. סה"כ תצוגה מעניינית שרצוי בהחלט להשקיע בה בין שעתיים לשלוש, רצוי שלוש אם רוצים לראות את כל הסרטים שמוקרנים שם, כולל סרטים דוקומנטריים היסטוריים מעניינים. את הביקור שם סיימנו בקפה ועוגה בבית הקפה שבמרכז המבקרים (עוגת Native Peach, הגדל בר בדרום אוסטרליה ויקר להחריד). המשכנו משם לספרייה הציבורית, ולאחר הרשמה מהירה חינם, קיבלנו משתמש וסיסמא לגלישה חופשית באינטרנט... וגם בלי הפרעות, שכן יש שם גם פינת משחק לילדים, כך שגיא העסיק את עצמו.
20-22/11 – את היום פתחנו בהצטיידות ב – Woolworth, לקראת הנסיעה לשטח שוב. התכנון הוא להגיע לפארק Flinders Ranges, על מנת לחוות שוב את הטבע הפראי. נסיעה לא ארוכה של כ – 150 ק"מ הביאה אותנו ל – Wilpena, ומכיוון שגם לא היו לנו ציפיות גבוהות במיוחד, היתה לנו הפתעה גמורה. מדובר בחניון השייך ל – Wilpena Resort (המלון שבמקום), ונמצא כולו בטבע מצד אחד, ומצד שני יש בו את כל מה שצריך – חשמל, מים, מקלחות, כביסה, בורות למדורה, בית קפה, מסעדה, סופר קטן ובריכה חופשית במלון. והכוונה נמצא בטבע היא שבתוך החניון, שהינו פתוח לחלוטין ולא מגודר, מסתובבים חופשי קנגורו, אמו (עוף הדומה לבת יענה), ציפורים רבות ותוכים. במשך כל שעות אחה"צ, הערב והלילה שומעים צווחות של ציפורים ותוכים, והקנגורו מגיעים עד הקראוון ואינם בורחים גם כשעומדים ממש לצידם. הולכים כאן לשירותים ולצד השביל אוכלים להנאתם אמא קנגורו ובנה הקטן מבלי לחשוש. פשוט חוויה יוצאת מן הכלל ומומלצת מאד מאד. יום אחד ניצלנו כאן לטיול ל – Wanagara Lookout, מסלול נחמד של כמעט 8 ק"מ, ברובו מישורי לאורך הנהר, ורק בסיומו ישנה עלייה לא קלה של כמה מאות מטרים גובה לתצפית פנוראמית על כל האזור. כמבון שלאורך כל המסלול פוגשים בקנגורו, Emo ותוכים. מכיוון שאורלי לא הרגישה טוב, יצאתי עם הילדים בלבד, ויש לציין שאף אחד לא קיטר, ואפילו גיא עלה בקלילות את העלייה. כשחזרנו קפצנו להתרענן בבריכה, ואת היום סגרנו בבית הקפה שליד (השירות לא משהו וגם מחבר העוגות זעיר). החלטנו להישאר במקום עוד יום, קרי שלושה ימים סה"כ, כאת היום האחרון ניצלנו לנסיעה ל – Blinman לראות את מכרה הנחושת הנטוש שפעל בתחילת המאה הקודמת. אפשר להגיד שזה לא שווה את המאמץ, אם כי הדרך לשם יפה וחוצה את השמורה, ומדי פעם חוצים את הכביש משפחה של Emo. מה שכן, לאורך כל הדרך, גם ל – Wilpena וגם הלאה, יש מכה של ארבה / חגב, המתעופפים בהמוניהם ומתנפצים על החלון ועל הפגוש. לפחות הציפורים בחניון נהנו מארוחה חינם...
בבוקר מוקדם עוד הספקתי לצאת לרכיבה מהנה עם האופניים, במסלול Mawson הנחשב לאחד הטובים באיזור. בשעה 7:00 עוד לא היה חם, והמסלול כלל גם סינגל טרק מהנה ואורך יחסית, וכמובן שלאורך כל הדרך "ליוו, אותי קנגורו, Emo ותוכים. לא לקחתי רק בחשבון שכיוון אחד היה ברובו במגמת ירידה, ולכן הדרך חזרה היתה לא קלה. סוף סןף מסלול רכיבה רציני ומאתגר שגרם לי הרגשה נהדרת של חופש.
23/11 – נסיעה לאדאלייד, לא לפני שנפרדנו מכמה קנגורו שאכלו להנאתם בחניון. הם כנראה כבר רגילים לבני אדם, שכן שני ורועי אפילו הצליחו ללטף אותם קלות. באדלאייד התמקמנו בחניון הנמצא בסה"כ 2 ק"מ ממכרז העיר, כך שהליכה קצרה דרך הגנים הבוטניים מביאה אותנו למרכז העניינים.
24/11 – יצאנו ברגל דרך הפארק ודרך הגנים הבוטניים למרכז העיר. הגנים הבוטניים מקסימים ושווה להקדיש להם את הזמן. יש שם שדרות פיקוסים נהדרים, חממה של שושנות מים, מגוון עצים ושיחים וכמובן אוסף גדול של תוכים שמצאו להם בית בין עצי הגן. בעיר הלכנו ל – Tandanya, מרכז תרבות אבוריג'יני, שם שמענו נגינה על דידריג'ו עם הסברים. משם לקחנו את האוטובוס החופשי לשוק וטיילנו שם מספר שעות וכן סעדנו אל ליבנו באוכל יפני. אי אפשר לעבור בשוק ולהתעלם מהריחות המשגעים שם. הוא עמוס במטעמים, בגבינות משובחות, במאפים טריים ומה לא. כל היום יורד גשם ללא הפסקה, כך שלטייל ברחובות זה קצת בעייתי ולכן נכנסו לספרייה הציבורית והתחברנו לאינטרנט החופשי.
25-27/11 – אדלאייד עיר מקסימה. האווירה בה נינוחה, התחבורה טובה, יש בה הרבה מוקדי עניין והיא אחת הערים בעלת איכות החיים הגבוהה באוסטרליה, רק מעצם זה ש – 45% משטחה הוא גנים ירוקים ! מדרחוב ראנדל הוא פשוט רחוב משגע, עם חנויות נהדרות, אווירה של חגיגות, אומני רחוב והמון בליינים. ביקרנו במוזיאון של דרום אוסטרליה (כניסה חופשית, מוזיאון מושקע ותצוגה מאלפת – מומלץ בחום) בו היתה תצוגה הן של התרבות האבוריג'ינית מצד אחד, והן של פוחלצי חיות מאפריקה, אסיה, ארה"ב וכמובן מאוסטרליה, כמו גם תצוגה של בעלי חיים תת ימיים, מומיות ואביזרים ממצרים מתקופת הפרעונים, תצוגת מינרלים צבעוניים וסוגי אבנים לרבות יהלומים...
ביקרנו גם בפארק החיות Cleland. מסותובבים שם חופשיים חיות בעיקר מדרום אוסטרליה כמו קנגורו אדום, קנגורו אפור, וולאבי צהוב רגליים, Emo, דינגו, Tasmanian Devil והיהלום שבכתר – קוולאות. ניתן להצטלם וללטף את הקוואלות העצלות, ותמורת סכום סמלי של 30$ גם להחזיק אותן ולהצטלם. הקנגורו כבר רגילים לבני אדם ואינם בורחים, כך שניתן להאכיל וללטף אותם, חוויה נהדרת לילדים וגם למבוגרים שבחבורה. המקום מקסים, כך שקחו בחשבון כמעט יום שלם שם. יש שעות האכלה שמומלץ מאד להגיע אליהן ולשמוע הסברים. מרחק נסיעה קצרצר משם נמצאת פסגתו של הר לופטי המשקיף על אדלאייד מגובה של כ – 700 מטר, וביום בהיר ניתן לראות גם את האי קנגורו בתוך הים.
יום נוסף הקדשנו לשמורת Morialta ולטרק בערוץ המרשים שם. הערוץ כולל סדרה של שלושה מפלים ואנו הלכנו לשני המפלים הראשונים, מסלול מעגלי בן כחמישה ק"מ עם נוף משגע ותצפיות מרהיבות. לא להאמין שבמרחק של 20 דקות ממרכז אדלאייד ישנה כזו שמורת טבע יפה. זה גם מפליא לפגוש שם אנשים שרצים בשבילים בעליות או עושים הליכות בטבע. למרות שאנו בעונה היבשה זרמו מים בערוץ, מה שהוסיף עוד יותר ליופי של המקום, שכן גם המפלים זרמו. בקיצור, אם מתאים לכם קצת לחלץ עצמות זה מקום מושלם. אחרי שהוצאנו אנרגיה בשמורה חזרנו לעיר וקפצנו למפעל השוקולד של Haigh, שם קיבלנו טעימות של שוקולד וקנינו לנו לדרך מבחר של שוקולדים משובחים ביותר. מדובר במפעל השוקולד הטוב באוסטרליה. אל תחמיצו (אפשר כמובן לקנות שוקולדים שלהם גם בחנויות הפזורות בעיר בשפע. המחיר זהה).
ערב אחד נסענו לבית קפה שהומלץ לנו ע"י אוסטלרי מקומי בשוק. מדובר במקום שרק המקומיים מכירים, שהיה בעברו... בית זונות, וכיום רק התפאורה נשארה, לרבות השנדליירים, הפסלים והמבנה כמובן. מקום מגניב לשבת לאכול בו או סתם לשתות כוס קפה עם עוגה (הטירמיסו מומלץ בחום, כמו גם המוס שוקולד). מי שמעוניין, למקום קוראים Spats Cafe, הוא פתוח החל מ – 18:30 ועד 12:00 בלילה (מרבית בתי הקפה באוסטרליה נסגרים כבר בחמש בערב) בימים ראשון עד חמישי, ועד שתיים בלילה בימים שישי ושבת. כתובת המקום היא : 108 King William Rd, Goodwood – מספר דקות נסיעה ממרכז העיר (יש גם אוטובוס לשם).
אדלאייד גם התברכה בשבילי רכיבה לאופניים. אני יצאתי בבוקר לרכיבה לאורך הנהר לכיוון הים, מרחק של כשלושים ק"מ הלוך חזור. כל המסלול הוא בתוך פארקים והוא מאד מהנה. בנוסף, ישנו פארק הנקרא Eagle on the hill המכיל סינגלים רבים לאופניים, הן לרוכבי Cross Country והן לרוכבי Downhill. לצערי לא עליתי לשם מכיוון שצריך לנסוע לשם עם הקרוואן, מה שאומר עם כל המשפחה...
מומלץ מאד לברר במרכז המבקרים לגבי האירועים והפסטיבלים הרבים המתקיימים בעיר. אנחנו ידענו על תהלוכה לכבוד חג המולד בה כולם מתחפשים ועורכים תחרויות בין תזמורות התהלוכה התחילה בעשר בבוקר ואנחנו הגענו בסיומה...
28/11 – עוזבים את אדלאייד ונוסעים לגן הזאולוגי Monarto, שבעים ק"מ מדרום מזרח לעיר. מדובר במשהו הדומה יותר לספארי גדול. יש שם אוטובוס כל 15 דקות שעושה סיבוב בכל המקום ומלווה בהסברים, וניתן לעלות ולרדת ממנו היכן שרוצים. ישנן שעות האכלה שמומלץ להיות בהן, במיוחד בג'ירפות המקסימות שמגיעות לכדי מרחק נגיעה מהמבקרים. כמו כן יש בגן צ'יטות, אריות, צבועים, שימפנזות, אנטילופות, זברות ועוד ועוד. רצוי להגיע בשעות הבוקר על מנת להספיק את הכל. את הלילה העברנו בחניון בעיר Tailem Bend.
29/11 – נסיעה ארוכה של 430 ק"מ מביאה אותנו ל – Heyland, שם החלטנו לעצור לחניית לילה בטרם נמשיך ל – Great Ocean Road. לא ויתרנו על עצירה בבית קפה נחמד באמצע הדרך על מנת להטעין מצברים...